על גינת צמחי המרפא הקסומה של הדודה בכפר והגשמת חלומות או: איך הכל התחיל?

אני שמחה ומתרגשת עם לידתו של הבלוג שלי! האמת היא שאף פעם לא חשבתי שזה יקרה, אבל

כמו שלמדתי בחיים - החיים מפתיעים וכיף לזרום עם מה שבא!

אז הכי טבעי שאתחיל בלספר לכם עלי ולמה בכלל החלטתי לעשות את כל זה.

תמיד אהבתי טבע. כבר בתור ילדה תלאביבית חיפשתי את הטבע בכל פינה – אפילו אם זה לשחק עם הנמלים והחתולים בחצר הבניין, או להמרח בבוץ בגינה הציבורית. פעם בכמה חודשים היינו נוסעים לדודה בכפר וממש אהבתי את ריחות השדות בדרך ואת השטחים הפתוחים. אחד הדברים המשמעותיים בביקורים האלו היתה גינת צמחי המרפא של הדודה שלי שתמיד קסמה לי וליוותה אותי גם בבגרותי כאיזה חלום רקע למציאות. אז היה ברור תמיד שכשאהיה גדולה אלמד טבע באוניברסיטה, וכששעורי הטבע התחלפו לביולוגיה מתישהו בחט״ב, ידעתי שאלמד ביולוגיה באוניברסיטה, כי זה המשיך להיות התחום האהוב עלי.

טו מייק א לונג סטורי שורט, אחרי שסיימתי שני תארים בביולוגיה בחקר הסרטן (את השני סיימתי בהצטיינות) באוניברסיטה העברית ואף התחלתי דוקטורט, הבנתי שהתבלבלתי איפשהו בדרך והחלטתי לעזוב את הלימודים.

דבר ראשון עברתי לגור במדבר. ואז נולדתי מחדש. גרתי בשחרות שבערבה וזו היתה הפעם הראשונה שחוויתי חוסר וודאות לגבי העתיד, ואהבתי את ההרגשה! התמסרתי לחיים והשתוקקתי ללמוד מהם. קניתי כרטיס פתוח לשנה להודו ונסעתי לבד ללא מטרה ברורה. התאהבתי בהודו כבר מהרגע הראשון. למדתי המון על עצמי, על החיים ועל העולם. טיילתי גם בנפאל ובטיבט והתמסרתי למה שהיה לחוויות להעניק לי וללמד אותי. בין השאר התנסיתי ברפואה הודית וברפואה טיבטית אשר חוללו בי פלאים! זה ריתק אותי וכשהתחלתי להתעניין בזה גיליתי גישה חדשה לגמרי להבנת התהליכים בגוף. גישה הוליסטית שהיתה מאד חסרה לי בדרך המדעית שהכרתי עד אז. כל זה בא במקביל להבנה שהלכה והתעצמה בי שהטבע מספק לנו את כל מה שאנחנו צריכים לחיים בריאים, ושבד"כ אין צורך אמיתי להשתמש בחומרים סינטתיים (חוץ ממקרים קיצוניים). אז גם למדתי לראשונה לרקוח ולהתאים לעצמי מוצרים של ריפוי וקוסמטיקה טבעית.

רק מספר שנים לאחר מכן, במהלך הטיול השני בהודו, נפל לי האסימון, והבנתי שמה שרציתי ללמוד היה בעצם טבע, אך לימודי הביולוגיה לא סיפקו לי את זה בכלל. הבנתי שאותה גינת צמחי מרפא קסומה בחצר של הדודה שלי בכפר, היוותה בשבילי איזה חלום שצופן בחובו סודות שריתקו אותי, אך מעולם לא חשבתי על האפשרות של להפוך אותו לממשי. מההבנה הזו למדתי מהו התפקיד של החלומות בחיינו – פשוט להתגשם!

אז החלטתי להגשים את חלום ילדותי, ולתקן את מסלול הלימודים שבו התבלבלתי, והפעם ללמוד על הטבע בטבע. נזכרתי במילה "אתנו בוטניקה", שמתארת את השימוש בצמחים בקרב תרבויות שונות בעולם. זה היה כשכבר גרתי במדבר וידעתי שבמדבר אני רוצה להמשיך לחיות, וכך בחרתי ללמוד זאת ממי שמכיר את הטבע המדברי הכי טוב – הבדואים!

אז נרשמתי לתואר שני נוסף, הפעם באנתרופולוגיה, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ובחרתי את המנחים שיתאימו לרעיון לתיזה שכבר היה לי. את הלימודים עצמם עשיתי במסלול משולב של לימודי סביבה ומדבר במכון הערבה ללימודי סביבה ובמכונים לחקר המדבר בשדה בוקר, ונהניתי מכל רגע!

את השנה הראשונה למדתי במכון הערבה בקהילת סטודנטים בינלאומית מדהימה שכללה יהודים וערבים מישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן ומשאר העולם. המוטו שלנו היה: "Sharing is Caring" ואכן כל אחד שיתף את כולם בידע שלו, בנסיון החיים שלו, במסורת שלו, בכשרונותיו וכו'. אני תרמתי את הידע שהיה לי ברוקחות וקוסמטיקה טבעית, וכך יצא שלמדתי מאסף ואמבר, זוג חברים מקסימים שלי, בפעם הראשונה איך לעשות סבונים טבעיים. מאז אני מכינה לעצמי את הסבונים, ובמשך שנים לימדתי סדנאות של רוקחות טבעית, קוסמטיקה טבעית והכנת סבונים טבעיים בעיקר בהתנדבות ובכיף במסגרות קהילתיות שונות.

כמה חודשים לאחר סיום הלימודים הגשמתי חלום נוסף החיי – פגשתי את בן זוגי לחיים גבי ועברתי לגור בערד בבית עץ מקסים שיושב על המדבר. תוך שנה נולדה בתנו המקסימה נור ולפני שנה נולדה גם אחותה סול.

לפני כשנתיים החלטתי להקים בית מלאכה להכנת סבונים וסדנאות לרוקחות טבעית בעקבות סדנאות הכנת סבונים שהוצע לי להעביר במסגרת פסטיבל הבתים הפתוחים בערד (אמני ערד פותחים את בתיהם למבקרים כל שנה בחול המועד סוכות). בחיפושי אחר המתכון המושלם לסדנאות מצאתי את עצמי מכורה להכנת סבונים. הבית התמלא בסבונים, אך לא יכולתי ולא רציתי להפסיק לרקוח. המצב לא השתפר כשחילקתי את הסבונים לחברים ולמשפחה ואז הבנתי שאני צריכה להתחיל למכור סבונים כדי שיהיה לי תירוץ להמשיך לייצר עוד. מהר מאד הבנתי שלימוד בסדנאות ובקורסים יהיה חלק עיקרי בעסק, כך שאני זוכה גם להינות מייצור הסבונים וגם מהעברת הידע שצברתי ואני ממשיכה לצבור במהלך כל השנים האלה.

עבורי זה שוב סוג של לידה מחדש ולמרות שאני לא יודעת לאן בדיוק תוביל אותי הדרך, אני פתוחה להתמסר לחוויות וההזדמנויות בדרך וכך לצמוח בהנאה.

אני מקווה שגם אתם תהנו מהסבונים ומהידע וכמובן גם מהבלוג עצמו.

שלכם באהבה, יונת ~:-)