מה זה בכלל סבון טבעי? או – מי עושה שטיפת מוח לשֶמן?

כבר זמן רב שאני מתכננת לכתוב את הפוסט הזה, אבל החודשים האחרונים היו עמוסים עבורי בבניית ביתנו החדש, המעבר אליו במקביל למעבר לסטודיו חדש (ברובע האמנים בערד) והקורונה שהפתיעה את כולנו.

זה ממש מתבקש שאני אכתוב על סבון טבעי – הרי זה מה שאני עושה באופן כמעט יומיומי (ומכורה לו) אבל כנראה שכל דבר בעתו ודווקא עכשיו – בזמן בהלת הקורונה, זה הזמן המתאים לכתוב פוסט על סבון טבעי, כדי שנבין טוב יותר את דרך פעולתו של הסבון וחשיבותו לשמירה על ניקיון הגוף והזנתו.

לפוסט הזה הולך להיות פוסט המשך שיסביר מהו סבון לא טבעי לעומת הסבון הטבעי, אז הישארו לעקוב.

לפעמים אני אוהבת להתבונן לאחור ולחשוב מה היה מקורן של הפעולות שאנחנו פועלים אותן כיום, כדי להבין טוב יותר איזו מטרה הן נועדו לשרת ואיך ביצעו אותן אז, בעבר הפחות מודרני, בהשוואה לימינו המתועשים. זה מעניין אותי גם כי פשוט מעניין לחשוב איך חיו אנשים בעבר וגם כי נדמה לי שפעם היתה המון חוכמה שהאנושות איבדה עם השנים לטובת תהליכי התיעוש והמודרניזציה, ואולי דווקא החוכמה הזו עשוייה להועיל לנו גם היום.

וכך שאלתי את עצמי למה בעצם אנחנו צריכים סבון? מה היתה המטרה המקורית של מי שהמציא את הסבון? ובכלל מתי זה קרה??

אז הכל התחיל לפני כמעט 5,000 שנה במסופוטמיה (משם מגיעה העדות הראשונה) והסיבה להמצאת הסבון היתה ניקיון – גם של הבגדים וגם של הגוף. אז כדי להבין איך סבון מנקה אנחנו צריכים להבין מה זה לכלוך. בעולם יש 2 סוגי לכלוך – לכלוכים שנמסים במים ולכלוכים שנמסים בשמן. את הלכלוכים מסיסי המים די קל לנקות עם מים – פשוט נכנסים לאגם או פותחים את הברז (תלוי כמה אחורה בהיסטוריה נלך) והלכלוכים שנמסים במים משתחררים, אבל הבעיה היא שהעור (או הכביסה) נשאר שומני ומלוכלך. כך שבעצם יש לנו בעיה לנקות את הלכלוכים השומניים. והבעיה מסתבכת כשאנחנו יודעים ששמן ומים לא מתערבבים, ולכן אנחנו מחפשים חומר שיהיה מסוגל להתמוסס גם בשמן וגם במים וזה בדיוק מה שעושה הסבון.

בתמונה: נשים משתמשות בסבון במצרים העתיקה

אם ניכנס קצת למבנה הכימי של הסבון, נראה שיש לו מבנה מאורך של זנב שומני שנמס בשמן כמובן (הידרופובי = פוחד ממים) וראש שנמס במים (הידרופילי = אוהב מים). כשאנחנו מסתבנים, הזנב השומני נקשר ללכלוכים השומניים שנמצאים על העור או בבד, ובצד השני הראש שאוהב מים נקשר אל המים שבאגם / בזרם המים במקלחת, או במכונת הכביסה, וכך הסבון מושך איתו את הלכלוכים השומניים שכל כך אתגרו אותנו עד עכשיו. זה כמובן מאד סכמטי, ובפועל המצב הוא קצת יותר מורכב, אבל זה העיקרון באופן שקל להבין.

הסירטון הבא ממחיש את פעולת הסבון באופן ויזואלי:

אז איך עושים סבון? סבון מבוסס על שמן, שבעצם משנים את הראש שלו כך שהוא יוכל להיקשר למים (זה הראש ההידרופילי שהזכרתי קודם). את זה עושים בריאקציה כימית שנקראת בעברית סיבון ובאנגלית saponification, ובמהלכה מוסיפים לשמן בסיס חזק [חומר עם pH (מידת חומציות) גבוה] והוא תוקף את הקצה של מולקולות השומן ומשנה להן את הראש כך שהן ייקשרו למים. זה כמו לעשות לשֶמן שטיפת מוח כל כך חזקה שגורמת לו לאהוב מים!!!

אבל איזה חומר עושה זאת??

עד לפני כמאה שנה, בני האדם השתמשו באפר של צמחים עשירים באשלגן (בתלמוד מוזכרים צמחי מדבר כמו מלחית אשלגנית, עדעד ועוד), אשר אותו השרו בדלי עם מים שהסתננו ממנו דרך חור קטנטן בתחתית. הנוזל שנאסף בכלי שאליו טפטפו המים הוא למעשה אשלגן קאוסטי, שהינו בסיס חזק, וכשמערבבים אותו עם שמן מתקבל סבון (צריך כמובן לדעת איך עושים את זה ולשמור על כללי הזהירות על מנת להימנע ממגע עם האשלגן הקאוסטי כדי להימנע מפגיעה בעור).

כאן יש מאמר מעניין שמסביר את שלבי הכנת הסבון בשיטה הזו. אבל, יש הרבה חסרונות בשיטה הזו, כמו למשל מורכבותה של השיטה והזמן הארוך שהיא לוקחת, כמו גם כמות הסבון הנמוכה יחסית שניתן להפיק בה. כדי לשפר את החסרונות האלה משתמשים כיום בחומר אחר שעושה "שטיפת מוח לשמָנים", ושמו בישראל סודה קאוסטית (הידועה כפותחת סתימות). היא מופקת בתהליך פשוט מפירוק חשמלי (אלקטרוליזה) של מלח בישול. מי שמכיר יודע שסודה קאוסטית היא חומר מסוכן שעלול לגרום לכוויות בעור. אבל אל דאגה, כאשר מכינים סבון בצורה נכונה, תוך הקפדה על כללי הבטיחות והמידות הנכונות, בסיום תהליך הסיבון הסודה הקאוסטית מגיבה במלואה עם השמנים שהוספנו, ליצירת חומר חדש שנקרא "סבון" ולכן אין שום סכנה להשתמש בו. בסבון כזה אין סודה קאוסטית כלל. לכן, אגב, חשוב מאד ללמוד הכנת סבונים מסבונאי בסדנא ולא לבד, על מנת לבצע את התהליך באופן בטיחותי אשר ימנע פגיעות מיותרות גם במהלכו וגם בסיומו.

על מנת לתת לסבון את הטאץ' האישי שלנו אנחנו יכולים להשתמש בשמני בסיס שונים באיכויות שונות (לשם כך צריך מתכון מדוייק להרכב השמנים הנבחר), להוסיף לו ריחות שונים (אני משתמשת בשמנים ארומטים צמחיים בלבד) וחומרי טבע שונים כגון צמחי מרפא, מינרלים ועוד, ואף למזוג אותו לתבניות שונות לקבלת צורות מגוונות לפי טעמנו, וכאן נכנסים הדמיון והיצירתיות לתמונה ☺

רוצים ללמוד להכין סבון טבעי בעצמכם? מוזמנים להתרשם מהסדנא שלי להכנת סבון טבעי כאן.

בקרוב אערוך סדנאות להכנת סבון טבעי בזום, כך שתוכלו להכין את הסבונים יחד אתי ישירות במטבח הפרטי שלכם!

להרשמה ופרטים נוספים צרו עמי קשר טלפוני: 052-5307616.

שלכם באהבה, יונת